רוב הכלכלנים סבורים שמלחמה בין ארה"ב לעיראק תפגע
בכלכלת ארה"ב רק בטווח הקצר - אבל עם סיכונים גדולים. בטווח הארוך,
ההנחה היא שאחרי הניצחון האמריקני העניינים יירגעו בשוקי הנפט, אומר
ביל צ'ייני, כלכלן ראשי בחברת השירותים הפיננסיים ג'ון הנקוק. אבל
בטווח הקצר יש סכנה עצומה לכלכלה, הן מבחינת ההוצאה הנוספת לרכישת
נפט והן מבחינת ההשפעה העקיפה על אמון הצרכנים.
פלישת עיראק לכוויית ב-1990 ומלחמת המפרץ ב-1991 תרמו
להתפתחות המיתון של 90'-91' בכך שגרמו לעליית מחירי הנפט. מחירי
נפט גבוהים יותר פועלים כמס נוסף על החברות והצרכנים, בהגדילם את
העלות של העברת סחורות, חימום בניינים ועוד. עיראק היא הספקית החמישית
בגודלה של נפט אמריקני, והיא חברה בארגון אופק, האחראי ל-40% מתפוקת
הנפט העולמית.
בכל יום שהשמש זורחת, העולם צורך 75 מיליון חביות נפט,
אומר מומחה. אם יחול שיבוש באספקה - כמו שצפוי במקרה של מלחמה עם
עיראק - המחיר יעלה בצורה חדה. ואכן, בימים האחרונים די היה ברוחות
המלחמה המנשבות מוושינגטון כדי להקפיץ את הנפט למחירו הגבוה ביותר
בשנה האחרונה. אתמול עלה בלונדון מחירה של חבית נפט מסוג ברנט ל-28.92
דולר, ומחיר חבית נפט גולמי בניו יורק טיפס ל-30.10 דולר. המלחמה
הממשמשת ובאה מפחידה במיוחד את חברות התעופה, שרבות מהן פשטו רגל
או נמצאות על סף פשיטת רגל.
האנליסטים מציינים, על כל פנים, שהעולם שונה היום ממה
שהיה ב-1991: כמויות נפט רבות יותר מגיעות מאמריקה הלטינית, קנדה,
רוסיה ומקומות אחרים, והשפעת המלחמה על מחירי הנפט תהיה קצרה.
מלחמה בעיראק תעלה לארהב כסף רב. להערכת מייקל אוהנלון
ממכון ברוקינגס, ארהב תרשום הוצאה חד-פעמית של 30 עד 50 מיליארד
דולר, ותשלם בין 5 ל-20 מיליארד דולר לשנה על כל שנת כיבוש אחרי
המלחמה. אלא שהעלויות האלה יירשמו כהוצאה ממשלתית ויעניקו דחיפה
לתמ"ג.
הציפיות לגבי השפעת המלחמה נשענות על ההנחה שארה"ב
תנצח במהירות ותשליט בעיראק ממשלה ידידותית איתנה. אלה הנחות מסוכנות
כשמביאים בחשבון אויב כמו סדאם.